מה ההבדל בין חוויית משתמש [UX] לחוויית נראות [UI]?

מה ההבדל בין חוויית משתמש לחוויית נראות? ואיך זה קשור לקידום אורגני של האתר, אם בכלל?

כשמדברים על חוויית משתמש [UX], מתייחסים לחוויה שעיצבנו עבור הגולש באתר שלנו.

כלומר: החוויה שהמשתמש עובר בממשק שלנו.

כדי לאפשר לגולש באתר שלנו חוויה טובה ונעימה, נבדוק - האם קל לו להשתמש באתר? האם אנחנו ברורים לו? האם הוא מסתבך, חלילה, ולא מוצא את דרכו בין עמודי האתר שלנו?

ובסופו של יום - האם יצא מהאתר שלנו עם חיוך או עם תסכול?

עולם ה-UX מבוסס על מחקרים, שחלקם נעשים עוד לפני הקמת האתר, וחלקם תוך כדי ואחרי הקמת האתר.

בעת תכנון והקמת האתר, נדאג לתשתית ברורה, לזרימה נכונה, לטיפוגרפיה מכוונת לקהל היעד.

בשלבי פיתוח האתר נתאים את הנתונים שאספנו ונעצב על פיהם את האתר.

הולך לאיבוד דרך מרפסת ...

רב בעלי האתרים מאמינים שאם האתר שלהם נראה נהדר, סימן שהוא בנוי נכון.

טעות!

ביומיום שלי אני רואה כמה עשרות אתרים.

יש בהם שנראים נפלא, אבל ... הם לא עומדים בכללי הרשת. התשתית שלהם עקומה. ההיררכיה שגויה, וכו'.

והם מאבדים לא מעט גולשים, שהלכו לאיבוד דרך המרפסת ודרך מקומות אחרים.

ה-UI מתייחס לנראות של האתר.

מה המשתמש רואה?, ואיך הוא חווה את מה שהוא רואה?

ה-UI עושה שימוש באמנות העיצוב ובמתן פתרונות פונקציונליים, תוך התחשבות במאפיינים התרבותיים של קהל היעד שלנו. [מינו, גילו, העדפותיו, סגנון הקניה שלו, סגנון הגלישה שלו, מכשירי הגלישה שלו ועוד ועוד, כפי שפירטתי כאן]

חשוב לזכור שהאלמנטים הגרפיים באתר מהווים מעין "תפאורה" באמצעותה אנחנו לא רק מעצבים את החלל, אלא מתמרנים ומובילים את הגולשים, כדי שיבצעו את הפעולה המסויימת אליה אנחנו כיוונו.

שילוב מנצח ומושכל בין UI ל-UX מעניק לגולשים חוויה טובה,

שמונעת מהם תסכול, מיחד, אבל מאידך - מרוממת ומשמחת את ליבם.

הרעיון הוא להדגיש לגולש כמה הוא מתאווה, נכסף וזקוק למוצר, או לשירות, הספציפי שהאתר שלנו מוכר.

מעצב UI משתמש ברכיבים גרפיים לעיצוב החלל בעמודי האתר, אבל לא רק.

הוא משתמש ב"תפאורה", באופן שזו תשרת את מטרות הבעלים של האתר. ה"תפאורה" שיבנה תעשה שימוש תכליתי במאפיינים התרבותיים והפסיכולוגיים של הגולשים, ותאמץ אותם לטובת תמרונם של הגולשים באתר.

לדוגמא:

אם ירוק הוא צבע הנתפס בחברה מסויימת [אליה אנו פונים] כצבע של צמיחה, טבע, חיים, שמירה על איכות הסביבה והקיימות.

והאיסטרטגיה השיווקית של בעל האתר, כפי שעולה מהאיפיון שערכנו מכוונת למקומות האלה, רצוי שנשלב את הצבע באתר. כי אין ספק שהוא ישרת את בעלי האתר ואת הגולשים הבאים בשעריו.

מעצב UX למעשה סולל ומנתב את הדרך לגולש בין האזורים השונים באתר. הוא אחראי במידה רבה על הנתיב בו ילך הגולש, והוא אחראי במידה עצומה לכוון את הגולש אל היעד והמטרה שלנו [בעלי האתר].

להסתכל על חצי הכוס הריקה

קרוב למחצית הגולשים ברשת [כ-40%] המבקרים באתרים, נוטשים אותם מבלי לשוב אליהם שוב. כך על פי

מחקרים שנערכו בתחום, בארץ ובעולם.

הגורם העיקרי לכך הוא בניה שגויה של האתר.

נכון שכ-60% מהגולשים ישובו לבקר באתר לפחות פעם אחת נוספת, אבל ... הי. הפעם חשוב להסתכל דווקא על מחצית הכוס הריקה, כי שם אנחנו מפסידים הרבה מאד לקוחות פוטנציאלים, שלא יחזרו אלינו עוד.

אחת הבעיות הגדולות שגורמות לאחוזי נטישה גדולים, ובהכרח לאחוזי המרה דלים עד אפסיים, היא הנראות של האתר. עיצוב שגוי, מבנה לא נכון, אי הבנת המנטליות של הקהל.

קיימים הרבה מאד מודלים שמתייחסים להתנהגות הגולשים ברשת.

רובם ככולם מנסים לפענח - איך פועל הגולש?, מה מעורר אותו לפעולה? מתי להשתמש ברכיב מסויים ומתי ברכיב אחר? באילו צבעים ופונטים לעשות שימוש? וכמובן – איפה למקם אותם?

בעולם הפיזי היה נהוג בעבר להקים חנויות עם חלונות ראווה גדולים בהם הוצגה הסחורה הכי מבוקשת, המוצרים הכי נחשקים.

עם הזמן נעלמו חלונות הראווה ואת מקומן תפסו חנויות ענק, שממקמים את הסחורה הנחשקת בהשג ידינו, ממש מתחת לאפים שלנו. בערימה מהודקת או פרועה, ממש בכניסה לחנות. מאפשרים לנו למשש, להריח, ללטף.

כולנו כבר מזמן יודעים שמנהלי הסופר ממקמים מוצרים במדפים הנמוכים.

הם הצליחו "לפענח" את התנהגות הקהל שלהם. הם הבחינו שהלקוחות שלהם מגיעים לסופר עם ילדיהם. וכשהם ממקמים את המוצרים במדפים התחתונים, המוצרים נגישים לילדים.

איזה הורה יתווכח בלב הסופר עם הילד שלו בדבר נחיצות המוצר?

רובנו נעדיף לשלם את המחיר, ולעוף הביתה.

כך בדיוק בונים אתר.

כשזיהינו מי הם הלקוחות שלנו, נדע לזהות את מאפייני ההתנהגות שלהם, ובהתאם לכך נעצב את הארכיטקטורה של האתר ונדע כיצד עדיף לנו לבנות אותו.

נשלב את עיצוב ה-UI עם ה-UX, כדי לתמרן את הלקוחות שלנו לרכוש את המוצר או השירות שאנחנו מתאווים למכור להם.

ה-UI יגרום לגולש ללכת שבי אחרי המוצר או השירות המוצע.

ה-UX יגרום ללקוח להרגיש שביצע עסקה מצוינת. אולי אפילו את עסקת חייו.

אנשים מרגישים שהם רוצים לקנות

לרגשות יש חלק משמעותי בתהליך המכירה באתרים. ככל שנשכיל לעורר את אמון הגולשים בנו, כך נצליח לחזק אצלם את תחושת הביטחון והרצון לבצע איתנו עסקה, ואולי גם נעצים אצלם את החדווה וההנאה.

ככל שנבין טוב יותר למה מצפים הגולשים, ומה הם צריכים, כך נוכל להעצים את שביעות רצונם ואת ביטחונם.

נוכל לעשות זאת כמובן באמצעות ה-UX

למשל:

• באמצעות תגובה מיידית - כאשר גולש ממלא טופס באתר שלנו, הוא ירצה לדעת שהטופס אכן עושה את דרכו אלינו. כאשר הוא לוחץ על כפתור הוא רוצה לראות ולהרגיש שהכפתור עובד. לכן חשוב לייצר חיווי מיידי – תגובות אוטומטיות שמבהירות לגולש שהפעולה שלו הצליחה.

• באמצעות שפה – כדאי לדבר תמיד בגובה העיניים. לא להתחכם. ככל שהשפה בה אנחנו פונים לגולשים מובנת וברורה להם, לא עילגת ולא שגויה, כך נצליח לרכוש את אמונם ולחזק את בטחונם בנו.

• פניה ישירה - רצוי לזכור שהגלישה באתר נעשית תמיד על ידי גולש יחיד [ולא בקבוצות], וכדאי מאד לפנות אליו ישירות - בלשון יחיד [וככל הניתן בשפה לא מיגדרית].

מה יותר חשוב UI או UX?

אין ספק שממשק המשתמש חייב להיות פונקציונאלי, בטוח ונח. אך לא פחות חשוב מזה - הנראות הכללית של האתר, המבנה, הזרימה והאטמוספרה בו מוכרחים לשרת את העסק לשמו הוקם.

אתרים של עורך דין או יועץ מס לא יכולים להראות כמו אתר למכירת נעליים או בלוג אוכל. ואתרים של רופאה או פסיכולוגית לא יכולים להראות כמו אתרים של ציירת או מנתחת מח.

בשנים האחרונות התרבו האתרים ברשת, ולא מעט בוני אתרים מדלגים על השלב הקריטי והחשוב של איפיון האתר, וכך קורה שרב רובם של האתרים ברשת מעוצבים בצורה גנרית, ונראים מאד דומים זה לזה.

כשבונים אתר, חשוב מאד מאד שנזכור שיש חשיבות קרדינלית למבנה האדריכלי / ההנדסי של האתר, לבחירת הצבעים והפונטים, להתאמה מוחלטת לקהל היעד שלנו.

כל אלה יסייעו לחבר את הגולש לאתר שלנו, לפוגג

תסכולים, ולחזק את האמון שלו בנו.

בהצלחה רבה (:

ואם יש לך צורך בעזרה, אפשר כמובן לפנות אלי (: