למה פוסט מסויים הופך לויראלי ברשת, בעוד אחרים נסלקים אל תהומות הנשייה?
הרשת גרמה לנו להשתוקק לתשומת לב. כולנו נמצאים במרכז הבמה ומבקשים לעורר את תשומת לבם של הגולשים אלינו. כולנו כמהים ללייקים, לתגובות ולשיתופים.
אנשי מקצוע, העוסקים בקידום SEO, יודעים לרתום טקטיקות שונות, כדי למקד את תשומת הלב.
ובהן אחת הטקטיקות הבולטות היא – המניפולציה. תוך שהם מנצלים את העובדה כי הרשת הפכה לכר המספק ריגושים, לכל אחד מאיתנו על, פי מידתו וגודל השתוקקותו. והבנה כי ככל שמייצרים תכנים מסעירים, המעוררים אנשים למעורבות, כך אנחנו מצליחים למעשה להפעיל אנשים, ולגרום לעליית הרייטינג באתר שלנו.
מניפולציה - הכח המניע ברשת, בהחלט אחת השיטות למקסום קידום אורגני של האתר שלנו
מניפולציה מניעה את האנשים ברשתות הדיגיטליות [ובחיים בכלל]. ככל שהפוסט מעורר בנו פלצות, שאט נפש, או לחילופין - השתאות, התפעלות, וכל דבר שמעורר בנו סערת רגשות [מכל סוג] הוא יחרט בזכרוננו היטב, ויגרום לנו לנקוט בפעולה.
ככל שהתכנים מצליחים להוציא אותנו מהאדישות, לעורר ולהציף בנו רגשות – כעס, חמלה, פחד, אהבה, הזדהות וכו', הם גורמים לנו לתגובה ולמעורבות.
התפתחות הצהובונים [בארץ וברחבי העולם] היא בהחלט עדות ראייתית נהדרת לכך. פריחתם של מדורי הרכילות בעיתונים, צלומי הפאפרצ'י. כל אלה מעידים עד כמה הקריאה שלנו מושפעת ומובלת ע"י הרגש.
בעידן הדיגיטלי "החשיפה" ו"התיעוד" עברו לרשת.
בכל פעם שאנו קוראים פוסטים שעניינם רצח או אלימות נגד נשים [ולפעמים גם נגד גברים], אנחנו חשים הזדהות וזעזוע,
ו .... כן. בדיוק. אנחנו ממהרים לנקוט בפעולה כלשהי [גם הפעולה הרדודה והסתמית ביותר של סימון אימוג'י בוכה או כועס].
אנחנו לא נשארים אדישים. אנחנו נוקטים בפעולה.
פוסטים ויראלים עושים שימוש, שיטתי, ברגשות שלנו, כדי להניע אותנו למעורבות.
חברות ובעלי עסקים, כמו גם גופים פוליטיים ואנשי ציבור, למדו לנצל את ה"שיטה" ולהשתמש בכלים המניפולטיביים האלה כדי למכור לנו מוצרים, שירותים ומועמדים עבורם נצביע בבחירות.
למח שלנו יש את היכולת המופלאה לזכור טוב יותר מאורעות חריגים, מאשר את השיגרה המוכרת לנו.
תחשבו על זה - כמה פעמים נסעתם לעבודה ולא הבחנתם בדרך? כמה פעמים שאלתם את עצמכם, במהלך הנסיעה אם כבר חלפתם על פני הצומת או הרמזור? אם זכרתם לכבות את המזגן?
לעומת זאת ... אנחנו זוכרים היטב את מחאת הקוטג', את הסרטון של ביבי ביום הבחירות על הערבים הנוהרים בהמוניהם לקלפיות, את טיסת השוקולד בישראייר ועוד.
האלגוריתמים ברשתות החברתיות מפענחים את ההתנהגות היומיומית שלנו,
לא רק לפי הלייקים, או מידת המעורבות שלנו בדף עסקי מסויים, אלא בהתאם להרגלי הגלישה שלנו ברשת בכלל, ולא פחות חשוב ומפתיע – על פי מצב הרוח שלנו.
מדהים! אבל הרשתות יודעות לזהות את מצב הרוח שלנו, ולהתאים לו [לנו] את התוכן המעניין אותנו ברגע זה ממש.
האלגוריתם של פייסבוק, למשל, יודע להציע לכל אחד מאיתנו את התכנים המעניינים אותו. הוא מזהה מה מעניין אותנו, לפי אופן ההתנהגות שלנו. כך גם האלגוריתם של גוגל ומנועי החפוש האחרים ברשת.
את הרגשות שלנו הם קולטים על פי מהירות התנועה שלנו [מהירות הגלילה במכשיר]. האם אנחנו חסרי סבלנות, מדלגים מפוסט לפוסט, עוברים ברפרוף על הפוסטים.
הרשתות זיהו שמצב הרוח מפעיל אותנו ומשפיע על הרגלי הצריכה [בין אם רכישת מוצר בפועל, או רכישת ידע].
מחקרים שנערכו בעולם בנושא חשפו כי:
תכנים העוסקים בילדים או בחיות מעוררים בנו על פי רב אמפתיה רבה.
אנשים שמחים מעורים יותר במודעות פרסום, ואילו אנשים כועסים מגלים מעורבות רבה יותר בפרסום שתוצאותיו מיידיות.
מאידך עלה כי גולשים חשים הזדהות, תחושת שחרור ומעורבות גדולה יותר כשהם קוראים פוסט באמצעות מכשיר נייד.
ואילו - אנשים חרדתיים, דואגים, כועסים ומצוברחים צרכו יותר תכנים ואף גילו מעורבות רבה יותר בפוסטים, הנוקטים עמדה הסותרת את עמדתם או השקפת עולמם.
מרתק. לא?!
ואם יש לך צורך בסיעו בביצוע מניפולציות באת
Comentarios