הפעם החלטתי להקדיש מאמר שלם לנושא תמחור האתרים. מה מרכיב את המחיר הסופי. למה יש אתרים בשקל, אתרים באלפי שקלים, ואתרים בעשרות ומאות אלפי שקלים.
כולנו יודעים שתמחור מוצרים נקבע בהתאם לאיכויות ולשירות שאנחנו מקבלים. זה נכון לגבי כל מוצר וכל שירות.
יש חולצות טריקו שעולות 10 ש"ח, וחולצות טריקו שעולות מאות ש"ח. האם זה אותו בד טריקו? האם זו אותה תפירה? מה כוללת האחריות, ולכמה זמן היא תקפה?. גם מזוודות - יש מזוודות ב-50 ש"ח, ואחרות ב-1,000 ש"ח.
ההשוואה שנערוך תכלול את הגודל, הנפח, איכות החומרים [או השירות], ובכלל זה - מה נקבל בסופו של דבר, בתמורה לכסף ששילמנו.
כך גם באתרים
לא מעט חברות מציעות אתר ב-999 ש"ח. מה הוא כולל? האם האתר כולל אופטימיזציה? האם המחיר כולל איפיון? האם הוא כולל עיצוב? כמה סבבי תיקונים כולל המחיר? האם נקבל הדרכה ונוכל לנהל את האתר בעצמנו? האם הוא יותאם לטלפונים ניידים? האם הוא יהיה נגיש לבעלי מוגבלויות? מה היא תקופת האחריות?
ולא פחות חשוב - האם המחיר הזה ישתנה [ובכמה] כשנבקש להוסיף עוד משהו, ששכחנו לציין?
ת'כלס - אז כמה עולה לבנות אתר?
אין ספק שמחיר הוא מרכיב חשוב ואפילו קרדינלי בהחלטה לרכוש מוצר, שירות ובוודאי אתר.
אבל אתר, בניגוד למוצרים ושירותים רבים אחרים, הוא לא כרטיס נסיעה בתחבורה ציבורית מתל-אביב לבאר שבע, ולכן מחירו משתנה מבונה אתרים אחד לאחר. [כמו נניח, רופאי שיניים, עו"ד וכו' שאינם עובדים על מחירון קבוע].
עלויות הקמת אתר מורכבות משני פרמטרים עיקריים קבועים ועוד כמה פרמטרים חשובים ומשתנים.
בשלב הראשון כדאי לתת את הדעת על העלויות השנתיות [דומיין ואיחסון] בהן נחוייב, אלה הן עלויות קבועות אותן נשלם אחת לשנה. אם אין לנו כוונה להתמיד בכך. אזי מראש חבל להקים אתר.
מעבר לאלה כדאי לבצע סקר ולבדוק את העלות החד פעמית שנצטרך לשלם לבונה האתר על הקמת האתר.
ממש לא כדאי שנלך קסם ושולל ונתפתה להצעת מחיר זולה. כדאי לבדוק מה אנחנו בדיוק מקבלים תמורת הכסף ששילמנו.
אתר בשקל שווה את מחירו. בדיוק כמו עוף בשקל. או ארוחה במסעדה בשקל. לפעמים הזול הוא יקר, והיקר הוא זול.
התשלומים הקבועים, אותם עלינו לשלם אחת לשנה:
מחיר הדומיין - Domain [שם מתחם]:
מחיר הדומיין נע בין 30 ל-80 שקלים בשנה. תלוי איפה קונים. עד כמה מיוחד הדומיין שבחרנו. ומה כולל השירות שנקבל. את המחיר משלם בעל האתר ישירות לחברה ממנה רכש את הדומיין. [וויקס אגב, מעניקה למינויים שלה דומיין חינם בשנה הראשונה].
דומיין, בדומה למספר ת.ז. של אנשים, הוא בעצם אלמנט, המזהה את האתר. ובדיוק כמו שאין בנמצא שני אנשים עם אותו מספר ת.ז., כך גם אין בנמצא שני אתרים הנושאים את אותו דומיין. לכל מכשיר המחובר לרשת יש כתובת ייחודית ואישית באמצעותה הם מתקשרים אלה עם אלה.
סיומת הדומיין קובעת את סוג הדומיין והמיקום שלו. קיימים מאות סיומות. אלה נחלקים לשני סוגים עיקריים:
סיומת גנרית: הכוללת סיומות כמו: com, org, info, וכד'.
סיומת טריטוריאלית, הכוללת את קוד המדינה, דוגמת: il [למדינת ישראל], uk [לבריטניה], us [לארה"ב], וכו'.
בארץ איגוד האינטרנט הישראלי הוא האחראי על הקצאת שמות המתחם תחת הסיומת il.
מחיר האיחסון - Hosting:
גם כאן מדובר במחיר שנתי. זאת אומרת – עדיף לרכוש ולשלם [גם אם בתשלומים] איחסון שנתי, כי זה "מאותת" למנועי החיפוש על רצינות כוונותינו. כלומר – הם מבינים שאנחנו לא דיירים ארעיים, אלא קבועים ברשת.
מחיר של חבילת האיחסון תלוי בגודל וסוג האתר, ברוחב הפס [יש הבדל קיצוני בין 1GB לרוחב פס בלתי מוגבל], בנפח האיחסון [יש הבדל עצום בין נפח איחסון של 500MB לנפח איחסון של 50GB]. במהירות התעבורה. מיקום השרת, סוג השרת, מיקום לקוח הקצה - קהל היעד [בארץ או בחו"ל]. באבטחה, בשירות הניתן, ועוד.
חבילות עסקיות מסחריות - Business plan - הן היקרות ביותר ותעבורת הגולשים בהן אינה מוגבלת. לעומתן אתרים קטנים ובלוגים שהתנועה בהם לא עולה על כמה מאות מבקרים ביום, יכולים להסתפק בחבילות קטנות וזולות יותר.
בגדול אנחנו מדברים על סדרי גודל של כ-50$ לשנה, לחבילה הזולה ביותר, ועד כ-430$ לשנה [לחבילה עסקית גדולה].
גם כאן נוהגת חברת וויקס להעניק הנחה למנויים חדשים (בחלק מהחבילות).
מחיר האחסון והדומיין, הם מחירים אותם אנחנו משלמים אחת לשנה, כאמור. מעבר לכך לא נידרש לתשלומים נוספים, אלא אם נרצה לפרסם את האתר בקמפיין ברשת.
את הדומיין והאיחסון כדאי לרכוש רק אחרי שסיימנו לעבוד על האתר והוא מוכן לעלייה לרשת.
מרכיב נוסף של עלויות ההקמה נעוץ ב... סוג האתר.
מחיר ההקמה והפיתוח משתנה בהתאם לסוג האתר. באופן מסורתי נוהגים לחלק את האתרים ברשת לסוגים ומינים שונים. אני פחות מתחברת לזה, כי יש גם אתרים משולבים, [אתרי תדמית ושיווק. אתרי בלוג ומסחר ועוד]. כך או כך כל אתר כולל 4 עמודי ליבה: עמוד בית, עמוד אודות, עמוד יצירת קשר ועמוד הצהרת נגישות.
ובכל זאת יש הבדל מהותי בין בניית אתר תדמית לבניית חנות מקוונת. בגדול – המטרות הן שונות, ולכן גם נוסיף רכיבים שונים ונפעיל מניפולציות אחרות על הגולשים.
אמנם גם אתרי תדמית מקדמים בעיקרון מכירות, אך אתר סחר במהותו הוא כלי מכירות מקוון, ומכאן שהנתיב בו נוביל את הגולש באתר סחר, שונה לחלוטין מהנתיב שנעביר את אותו הגולש באתר תדמית. כפועל יוצא קיים גם שוני בין התשתיות באתרים אלה.
חשוב לי לציין שאתר סחר הוא כל אתר שיש בו סליקה. לאו דווקא חנות מקוונת. יש לא מעט אתרים שמוכרים פגישות [יעוץ, טיפול וכיו"ב], הדרכות, קורסים, אירועים, וכל מוצר או שירות סחיר אחר.
מערכת הניהול:
כדאי לבחון ולבדוק על איזו פלטפורמה נקים את האתר שלנו. היום כולם בונים על פלטפורמות כמו: וורדפרס [אלמנטור], ג'ומלה, וויקס ודומיהן.
מערכת ניהול נוחה וידידותית מאפשרת גם למי שאינם בקיאים בטכנולוגיה לנהל את האתר ולקדם אותו ברשת. וויקס היא כמובן דוגמא מצויינת למערכת אינטואיטיבית קלה לתפעול, בעלת עיצובים מרהיבים, והרבה מאד יכולות מופלאות, שלא מצריכות אותנו לעשות הסבה מקצועית, או לשלם על כל תוסף.
ת'כלס ממה עוד מורכבות עלויות ההקמה של אתר?
מחיר ההקמה והפיתוח תלוי בהרבה מאד משתנים ופרמטרים. בין היתר בידע ובמקצועיות של בונה האתר. במיומנויות הטכניות והביצועיות שלו ולא פחות מכך - במטרות של האתר.
ו... כמובן גם באיכות התכנון, ברמת העיצוב, בהקפדה על חוויית המשתמש [UX], היכולות הפונקציונליות והשיווקיות של האתר, תוספים ורכיבים שונים, זרימה [Flow] נכונה של האתר, רמת העיצוב [UI], מערכת הניהול, רספונסיביות [התאמה למובייל], הנגשה לבעלי מוגבלויות, אופטימיזציה, חיבור לגוגל והתאמה לקידום בגוגל [SEO], הדרכה של בעל האתר לניהול עצמי, אחריות על באגים. הזנת התכנים באתר. לוחות הזמנים. והמודולריות של האתר.
ולצד אלה – לא פחות חשובים: עבודה מקדימה לניטור לקוחות פוטנציאלים, מחקר ביטויי מפתח ומחקר מתחרים. [הידע והיכולות של בונה האתר. כבר אמרנו...].
אז מה כל הדברים האלה אומרים בשפה פשוטה?
– הנה, נפרט כל אחד מהם ונתעכב על כל פרט:
עלויות הקמת ופיתוח האתר [עלות חד פעמית]:
עלות הפיתוח וההקמה היא חד פעמית ואותה משלמים לבונה האתר.
עלות עיצוב האתר [כאן כדאי לבדוק אם בונה האתר מספק גם את העיצוב, או שעלינו לשכור מעצב או גרפיקאי, או שנחליט לבצע בעצמנו],
עלויות הניהול והתחזוקה השוטפת [האם ננהל את האתר בעצמנו, או נשכור שירותים חיצוניים?].
האם הבעלות על האתר תרשם על שמנו? או שאנחנו "שבויים" בידי בונה האתר? [כדאי לזכור שאתר הוא נכס דיגיטלי, וחובה על בונה האתר לרשום את הדומיין על שמנו ולהעביר לבעלותנו את האתר].
כמה עולה אתר פשוט פשוט?
לא פעם אני מקבלת מייל מאנשים שמבקשים ממני להקים להם אתר, ובו הם רושמים: "אתר פשוט עם 30 עמודים", או "אתר בסיסי עם 5 עמודים" וכד'...
בניית אתר היא אף פעם לא משהו פשוט [מהניסיון שלי] וכמות העמודים או החומרים הם לא פרמטר קרדינלי. מאד יכול להיות שנוכל להשיג את המטרות שלנו בפחות, או יותר, עמודים ותכנים ממה שנדמה לנו שאנחנו צריכים באמת.
יש הבדל עצום בין מה שאנחנו רוצים, או חושבים שאנחנו צריכים, לבין מה שאנחנו באמת צריכים.
כדי לעמוד על ההבדלים, אנחנו חייבים לערוך איפיון. הרבה מאד פעמים אנחנו מגלים, תוך כדי התהליך, שאת כל מה שאנחנו רוצים ואף יותר, אנחנו יכולים לקבל בפחות עמודים. או בתוספת רכיב חביב, שגם ישפר על הדרך את חוויית המשתמשים.
שלב האיפיון הוא שלב קריטי, בו נבצע תכנון נכון, כדי שהאתר גם יניב לנו את התפוקות הרצויות לנו.
מה זה איפיון?
במשפט אחד פשוט פשוט - איפיון הוא תהליך תכנון מבנה האתר.
בתהליך זה אני ממפה וחושפת את המטרה העיקרית של האתר ובעליו. מה האסטרטגיה השיווקית שלו? מי קהלי היעד שלו. כלומר – למי הוא פונה?. מה הוא מציע ללקוחות שלו – איזה פתרונות ובאילו דרכים?. מה המיומנות של הלקוחות [עד כמה הם ידעו לעשות שימוש נכון, אם בכלל, ברכיבים טכנולוגיים]?. ולא פחות חשוב - מה היכולות הטכנולוגיות של בעל האתר? עד כמה הוא יכול לנצל את היתרונות של התוספים והרכיבים שהוטמעו באתר שלו, כדי למנף את העסק ברשת?.
אבצע ניטור הרגלי צריכה של לקוחות הקצה הפוטנציאלים [האם הם יקנו את המוצר? האם יש להם צורך בו? מה יגרום להם לבצע המרה?] אני עורכת מחקר על הרגלי הגלישה שלהם ברשת [באילו רשתות הם גולשים. איפה הם פעילים? איפה הם מחפשים את המוצר או השירות?].
הרגלי הגלישה והרגלי הצריכה הם שני דברים שונים.
הרשת מלאה באנשים שגולשים בה, האם כולם צורכים את אותם השירותים והמוצרים? האם כולם נמצאים באותה הפלטפורמה?
האם כל הגולשים הם בהכרח רוכשים? האם כל מי שנמצא בפייסבוק או בטיקטוק, גם מחפש ורוכש שם את המוצרים או השירותים?
אני מבצעת גם מחקר מתחרים. לומדת מהם דבר או שניים - איך הם מציגים את המוצר או השירות שלהם?. בודקת מה הם כן עושים וגם מה הם לא עושים. ומוצאת יתרונות ופתרונות [לא מעתיקה. לןמדת].
מה הוא אופי האתר מה הם צרכיו?
בשלב התכנון נקפיד על הרכיבים והאמצעים שיוטמעו באתר, כדי לשרת את הגולשים מיחד, ואת הבעלים מאידך. האם יש צורך בניוזלטר? במערכת סליקה? בבלוג? פורום? נוסחאות? צ'אט? ביקורות? פודקאסט? קורסים? חנות? טבלאות?, קבצי PDF?, סרטונים? וכיוצ"ב.
האם בעל האתר ולקוחותיו ידעו לעשות שימוש בהם, או בכלים ותוספים אחרים?
[לדוגמא – אתר שפונה לבני הגיל השלישי מוכרח להשתמש בפונקציות קלות להבנה ולתפעול, כדי שהגולשים ידעו מה עליהם לעשות וחוויית הגלישה שלהם לא תפגע].
המודולריות של האתר:
כדאי לחשוב מראש - האם האתר יכול לגדול ולהשתנות, בהתאם לצרכים המשתנים שלנו?. האם נוכל למשל להתחיל עם אתר קטן בסיסי, ולהפוך אותו בהמשך לאתר תדמית או לחנות מקוונת?
ככל שהאתר נבנה באופן פלקסבילי, גמיש, המאפשר ביצוע שינויים בעתיד, כך נצטרך להשקיע פחות בהתאמות עתידיות.
ליוויתי עשרות רבות של בעלי עסקים שהתחילו כבלוגרים ברשת ופיתחו אתרי סחר כעבור זמן.
זרימה [Flow] נכונה של האתר:
לזרימה נכונה באתר יש חשיבות מרכזית, היא מונעת "תקיעות" ויוצרת חוויית גלישה איכותית וטובה. המניפולציות שאנו יוצרים על הגולש הן אלו שינתבו את צעדיו באתר שלנו. שימוש נכון באלמנטים ידרבן את הגולש בדרך למטרה וליעדים שהצבנו.
העיצוב [UI] באתר:
עיצוב האתר הוא פרמטר חשוב מאין כמותו. הוא משפיע על התעבורה, ההמרות והמעורבות של המשתמשים וגם על הקידום של האתר ברשת. ולכן העיצוב חייב להתחשב בחוויית המשתמשים על כל רבדיה [במחשב נייח ובמכשירים ניידים]. עיצוב לא מסתכם רק בצבעים, צורות, איורים, פונטים וגדלים. הוא לא רק מוטיב ויזואלי
חשוב על כן שבונה האתר ידע להתאים את העיצוב לרעיון העסקי, למסרים ולמטרות וגם יצור ויעצב חוויית משתמש יחודית.
חוויית המשתמש [UX]:
חוויית משתמש היא מונח כללי המאגד בתוכו מיקרו קופי, יצירתיות, אמנות, ניראות, רספונסיביות, פתרונות פונקציונלים ועוד. כתבתי על כך בהרחבה במאמר על שקר היופי והבל החן.
בתמצית – חוויית המשתמש מתחשבת בהרגלי הגלישה והצריכה של הגולשים ובפתרונות שנדע להתאים עבורם.
היכולות הפונקציונאליות והשיווקיות של האתר,
גם הן נגזרות מתוך המטרה העיקרית של האתר. אלה עושות שימוש באלמנטים גרפיים ובאלמנטים אפקטיביים אחרים כדי לשרת את הרעיון המרכזי.
התוכן באתר – מי עושה מה?
תוכן הוא בעצם כל אלמנט – טקסט, תמונה, איור, סרטוני וידאו, גיף, טבלה, קובץ וכד' אותם אנחנו מבקשים לפרסם באתר.
את התוכן צריך בעל האתר להעביר לבונה האתר.
יש בעלי אתר שמצרפים מעצב וכותב תוכן לפרוייקט. יש מי שחוסכים ובעצמם נרתמים למלאכה. כותבים טקסטים. מצלמים. מאיירים. כל אחד בהתאם ליכולותיו וכשרונותיו. [אגב – צילומים במצלמת הסמארטפון מעולים. ברב המכשירים מוטמעת מצלמה חכמה, וכל עוד לא מעבירים את התמונות בווטסאפ, אלא במייל, הן לא מתפקסלות, ונראות מצויין באתר].
יש מי שמסתפקים בתמונות ואיורים קנויים או חינמיים. [מערכת וויקס מציעה שפע של איורים ותמונות חינמיות].
על פי רב בונה האתר מזין את התוכן לאתר. במקרים בהם מדובר באתר עתיר תכנים, שדורש עבודה רבה, כדאי לבעל האתר להזין את התוכן בעצמו. רב בוני האתרים יציעו לנו גם את האופציה הזו.
תוספים, ווידג'טים ורכיבים שונים
לוויקס יש מאות תוספים ופיצ'רים, המוצעים, לעיתים תמורת תשלום ולעיתים חינם, לבעלי האתר. בהם: אפליקציות עיצוביות, עסקיות, שיווקיות, ומסחריות - חדשות נגללות, רשימת דיוור [לשליחת ניוזלטר], פורום, חברי מועדון, שאלות ותשובות, מוצרים דומים, עגלות נטושות ועוד ועוד.
חשוב לתכנן מראש אילו תוספים חשובים לנו. אלו מהם הכרחיים ויסייעו לנו לנווט את הגולש לעבר היעד ולנפק לו חוויה איכותית. ואילו תוספים ממש, אבל ממש, אין לנו צורך בהם.
כדאי לזכור כי תוספים מכבידים על מהירות טעינת העמוד וכי יש תוספים הגורמים לתקלות באתר. מומלץ לברר מראש תועלת מול נזק וכן מה הן העלויות הכרוכות בהתקנתן.
רספונסיביות [התאמה למובייל],
בעידן בו כולנו גולשים כל היום בטלפון הסלולרי, חייב האתר שלנו להיות מותאם גם למסכים קטנים, קליקביליים, הניתנים לסיבוב של 360 מעלות, בתנאי צפייה משתנים וממכשירים מסוגים ודגמים שונים. גם לעניין העיצוב למובייל ייחדתי מאמר נפרד.
מה זו אופטימיזציה, חיבור והתאמה לקידום בגוגל [SEO]?
בעברית יומיומית התשתית של האתר חייבת להיות מוגדרת ומותאמת כראוי [באופן אופטימלי] למנועי החיפוש. הקפדה על היררכיה נכונה והגיונית, הטמעת מפת אתר, הגדרת האלמנטים.
כלומר: כל העמודים וכל האלמנטים באתר הוגדרו לגוגל, וכולם, ללא יוצא מן הכלל, גם עומדים בכל הפרמטרים הידועים [וגם הפחות ידועים] שקבע מנוע החיפוש, כך שהאלגוריתם "ידע" לזהות לחשוף ולקדם את האתר כראוי.
בניגוד למוצר גרפי [כמו: ברושור או מודעה], בעולם הדיגיטלי עלינו להגדיר אלמנטים לא רק מבחינת הויזואליות [הניראות] והמיקום [ההגיוני] שלהם באתר, אלא גם ובעיקר כדי שמנועי החיפוש "יבינו" מה תכליתם, למה הם נמצאים כאן ויחשפו אותם למי שמחפש אותם.
לביצוע אופטימיזציה בעת פיתוח האתר יש חשיבות רבה, שכן היא חוסכת עלויות בהמשך ועוגמת נפש [כדאי שהאתר יאונדקס בגוגל כבר עם צעדיו הראשונים ברשת].
הנגשה לבעלי מוגבלויות
גם אם נניח לרגע לחוק המחייב בישראל.
כאשר בונים אתר, תוך הקפדה על SEO, ממילא מנגישים אותו לגוגל. [גוגל הוא עיוור]. מכאן שאנחנו מנגיש את האתר בכל מקרה לבעלי מוגבלות ...
בישראל חלק לא מבוטל מהאנשים הם בעלי מוגבלות קבועה או זמנית, השיעור שלהם באוכלוסיה עמד על כ-19 אחוז ב-2019. אני בטוחה שזה לא פלח שוק שכדאי לנו [כלכלית] להתעלם ממנו. שלא לדבר על האחריות החברתית שיש לכל בעל עסק.
החוק בישראל אגב מחייב הצהרה של בעל האתר כי האתר שלו נגיש, הוא ממש לא מחייב תוספי נגישות [הנמכרים לבעלי אתרים ללא צורך]. אין שום צורך בסרגל הנגישות, כיוון שאנשים בעלי מוגבלויות אינם זקוקים לו כלל, הם משתמשים בעזרים שהם מרכיבים על המחשב / הטלפון שלהם, כדי שידע "לקרוא" עבורם את האתר שלנו.
אחריות על באגים.
כדאי לבדוק עם בונה האתר מה משך האחריות שהוא מעניק לנו לגבי באגים. תוך כמה זמן יתקן אותם, אם בכלל?
לוחות הזמנים.
פרמטר חשוב לא פחות הוא משך הזמן שתארך הקמת האתר מרגע שבונה האתר קיבל לידיו את כל החומרים הרלונטיים.
הדרכה
חשוב לבדוק האם בסוף התהליך נקבל הדרכה כיצד לנהל את האתר ביומיום בעצמנו, כדי שהאתר יקודם כראוי ברשת? וכדי שלא נהיה תלויים בגורם אחר?
תמיכה
האם נוכל לקבל תמיכה כאשר הסתבכנו? האם בונה האתר יהיה זמין לנו? ומה העלות שיגבה מאיתנו עבור זה?
וממש לסיום, סיפור חביב וקצר ששלחה לי חברה, [שהיא במקצועה מעצבת שיער] ואני אוהבת אותו ומצטטת אותו מאז:
לקוחה רצתה לקנות עוגה, היא התקשרה לשף קונדיטור, אבל היא מצאה את המחיר קצת יקר לטעמה.
היא אמרה בבוטות: "אני רוצה לקנות את העוגה שלך, אבל אני חושבת שהמחיר שאתה דורש מאוד יקר, בלי הצדקה. כולה עוגה".
השף קונדיטור היה קצת המום אבל ענה: "כמה לדעתך עליי לקחת?"
הגברת ענתה: "קמח, סוכר, ביצים, חלב, שמרים, שמן, שוקולד. משלוח. לא יותר מ- 70 שקל".
השף הסכים והבטיח שמחר ישלח לה את ההזמנה.
הלקוחה הייתה מאוד מרוצה מעצמה וסיפרה לכל חבריה וחברותיה על העסקה המופלאה שעשתה.
למחרת היא קיבלה קופסא מהממת מהשף עם כל המרכיבים.
הלקוחה הזועמת והתקשרה אל השף "איך יכולת לעשות לי את זה? הזמנתי עוגה ואתה שלחת לי קופסה עם המרכיבים בלבד!"
השף קונדיטור ענה בשלווה: "גברת, קיבלת בדיוק את מה ששילמת עליו".
ואם יש לך צורך בהקמת אתר איכותי, אפשר לפנות אלי. זה בדיוק מה שאני עושה (:
בהצלחה רבה (: