התפריט [הוא סרגל הניווט] מופיע בכל עמודי האתר, והוא מאפשר מעבר קל ומהיר בין העמודים.
לתפריט חשיבות קרדינלית באתר ובשימוש שיעשו בו הגולשים.
כדאי לתכנן את העיצוב שלו באופן נכון. ולארגן את הקישורים [לינקים] כך שהמעברים יהיו אינטואיטיביים וקלים לשימוש.
הקמת התפריט באתר צריכה להתחשב [ולהשתמש] במכלול פרמטרים, כדי להניב תוצאות יעילות לאורך זמן.
העיצוב הגרפי והטכני של התפריט חייב להיות תואם למיתוג העסק, להתחשב בחוויית המשתמשים, [UI - User interface], להתאים לערכי המותג. ולנצל את הסטנדרטים של קידום אתרים ואופטימיזציה למנועי חיפוש [= SEO], כדי למקסם את קידום האתר ברשת.
זה בדיוק כמו שכשאנחנו נכנסים למסעדה בפעם הראשונה בחיינו, כאשר נעיין בתפריט, נרצה לדעת אילו מנות מגישים במקום, מה מחירן, מה העיסקה הטובה ביותר עבורנו [האם נוכל לקבל ארוחה עסקית?, האם המנות מוגשות עם / בלי תוספות? האם דמי השירות כלולים במחיר?, האם המנה מומלצת וכו'...]
ממש כך כאשר מגיע גולש לאתר שלנו – הוא ירצה למצוא את מה שחיפש, ולא להתברבר.
ו... אסור לשכוח שגם מנוע החיפוש צריך להבין ולמצוא מיד את מה שאנחנו חפצים שהוא יקדם ברשת ...
התפריט הוא הכלי החשוב ביותר בו משתמשים הגולשים כדי להתמצא באתר שלנו, וכדי לעבור בין העמודים השונים.
אם החלטנו [למשל] למכור קורס ערב למכונאים, נרצה שגולשים שיגיעו לאתר, יוכלו למצוא מיד את העמוד הספציפי הזה, לשלם ולרכוש מאיתנו את קורס הערב.
לא נרצה לשלוח אותם לקורס בוקר בנושא אוירונאוטיקה, כיוון שזה לא מה שהם ביקשו, וזה לא מה שאנחנו רוצים למכור להם. חשוב לנו שהתפריט ידע לכוון ולנווט אותם בדיוק למקום הנכון.
גם כאשר אנחנו מצפים שהגולשים שלנו יצרו איתנו קשר, לא נרצה לבלבל אותם. חשוב לנו שהגולש ימצא את עמוד יצירת הקשר בקלות, והתפריט יוביל אותו לעמוד הספציפי הזה במהירות ובקלות.
אנחנו מוכרחים על כן לוודא שבני האדם [הגולשים] וגם האלגוריתמים של מנועי החיפוש מצליחים לנווט באמצעות הסרגל בדיוק אל המקומות שגם הם וגם אנחנו רצינו שהם יגיעו אליהם.
הגם שגוגל מודד ומחשיב את זמן השהייה של הגולש באתר, אנחנו ממש לא רוצים שהגולש יסתובב בו סחור סחור כדי למצוא את מה שחיפש, כי ברור לנו שאם הוא לא ימצא את מה שביקש במיידי, הוא יעבור מאיתנו למתחרים ולא יחזור אלינו לעולם.
קיימים מספר סוגים [סגנונות / דגמים] של תפריטים, כדאי לבחון ולנטר את התנהגות הלקוחות שלנו, ולבחור את סרגל הניווט המתאים להם ולנו ביותר.
חשוב מאד להקפיד שממדי התפריט יתאימו לרוחב המסך [לא יותר מ-980PX] ולא יעברו אותו, כדי שלא לפגום בחוויית המשתמשים. פעמים רבות באתרים התפריט רחב, ונאלץ "להתקפל", לצמצם את הגדרותיו ולסמן את הקטגוריות שלא נכנסו לסרגל במילה "MORE" [או "עוד"] - זו דרך מצויינת לאבד גולשים והמרות.
בעבר נהגנו לעצב תפריטים צבעוניים מאד, בולטים וגדולים. כיום הטרנד הוא לעצב תפריטים מינימליסטיים - בגוונים שקופים, או בצבעי הלוגו. רוחבו כאמור לא יעלה על 980PX, וגובהו כ- 20PX. גודל הפונט 12PX - 16PX תלוי כמובן בגופן ובפרמטרים נוספים, שעלינו לקחת בחשבון.
סגנונות של סרגלי ניווט:
תפריט עילי נפתח – Dropdown
הוא התפריט הקלאסי השיגרתי והנפוץ ביותר. תפריט זה מאפשר התמצאות קלה, נוחה ונינוחה. הוא פורס ומציג באופן מסודר והיררכי את העמודים הראשיים השונים, החל מעמוד הבית ועד לעמוד יצירת הקשר, ואת העמודים המשניים [תתי הקטגוריות] בכל תחום רלוונטי.
כדאי מאד לא לכלול בו מעבר ל-8 קטגוריות ראשיות, כדי לא לפגוע בחוויית המשתמש.
סרגל ניווט צידי
סרגל הניווט הצידי, בדומה לעילי, מאגד את הקטגוריות הראשיות ומנווט את הגולשים לעמודים שבחרו. אלא שלעיתים – כאשר מדובר באתר גדול – אורכו של הסרגל הצידי לא מאפשר לגולשים לראות את כל התפריט בכניסה לאתר, ומחייב אותם לגלול מטה. עניין זה יכול לגרום לנטישה.
גם כאן כדאי שאורכו לא יעלה על 650PX - כדי לא לפגום בחוויית המשתמשים.
סרגל ניווט משולש – רב שכבתי
באתרים גדולים מאד נהוג לחלק את הסרגל לשני שכבות נוספות, הכוללות: סרגל עליון – עיקרי/ראשי, מתחתיו סרגל לניווט לעמודים המשניים, ובשכבה התחתונה ביותר - סרגל לניווט לעמודי נכד / נין.
סרגל זה מיוצר מ-3 שכבות, הוא מצריך הבנה טכנולוגית בסיסית מצד הגולשים, מקשה על הניווט באתר, פוגם בחוויית המשתמש, מבלבל וגורם לנטישה.
סרגל ניווט "עקב בצד אגודל"
באתרים גדולים מאד מכוונים את הגולש בצעדים מדודים לעבר המטרה העיקרית שלנו. בכניסה לאתר מוצגות על פי רב 2 עד 3 אופציות לבחירת הגולש.
לדוגמא:
כניסה לעמוד אודות החברה | כניסה לגולש רשום | כניסה למנויים. או: כניסה לספרית המבוגרים | כניסה לספריית הנוער | כניסה לסיפריית הילדים. וכד'.
אחרי שהגולש ביצע בחירה, הוא מועבר ל"מחלקות" המתאימות באתר.
היתרון של תפריט מהסוג הזה הוא בכך שהלקוח לא מתבלבל ולא מתברבר בדרך. התפריט מכוון אותו צעד אחר צעד לעבר העמוד שחיפש.
החיסרון של תפריט זה נעוץ בכך שאם התכנון של התפריט אינו עולה בקנה אחד עם המטרה העיקרית שלנו, אנחנו עשויים לחוות נטישת גולשים.
ולא פחות מכריע – בעידן השפע בו התחרות עצומה והמבחר ענק – גולשים עלולים להשתעמם, להתייאש, לגלות חוסר סבלנות ופשוט – לנטוש את האתר.
תפריט צף
הוא סרגל ש"שומר" על מיקומו, גם כאשר הגולש גולל את העמוד למטה. הוא יעיל ונח, ומאפשר התמצאות מהירה באתר, מכל מקום.
חסרונו הוא בכך שלעיתים הוא "מסתיר" אלמנט חשוב בעמוד.
תפריט "המבורגר"
הוא אייקון המעוצב באמצעות שלושה פסים (או נקודות) במרכז ריבוע. נפוץ בעיקר בשימוש בסמארטפון, אך לאחרונה יש המשתמשים בו גם במחשב.
יתרונו - בשל מידותיו הקטנות הוא כמעט ולא תופס מקום בעמוד, אבל זה גם חסרונו - לעיתים הגולשים פשוט לא רואים אותו.
אם מעניין אותך לדעת אם תפריט ההמבורגר תומך בקידום האורגני, או אולי מעכב אותו. במקרה כתבתי על זה במאמר "תפריט ההמבורגר - האם תומך ב-SEO" [שם גם צירפתי הדרכה איך להקים תפריט כזה...]
דקה לפני שאתם בוחרים את התפריט, כדאי לנטר את הרגלי הגלישה של הלקוחות שלנו , ולבדוק האם הם יתמצאו בתפריט מהסוג שאנחנו אוהבים?, האם הם יבינו את השפה? ידעו מה הכיוון? האם לא ילכו לאיבוד?
אחרי שבחרנו את סוג התפריט, לא נשכח לקסטם אותו - כלומר: לבצע קסטומיזציה, להתאים אותו לפָּלֶטַת הצבעים ולפָּלֶטַת הפונטים. הוא חייב להראות כאלמנט טבעי ולא סוג של "חייזר" שהדבקנו כלאחר יד לאתר שלנו.
בהצלחה רבה (:
וכמו תמיד - אם יש לך צורך בעזרה, אפשר לפנות אלי. אשמח לדבר איתך ולתת לך הצעת מחיר מדוייקת לביצוע העבודה.