הייתם מאמינים שאלגוריתם הוא שיבוש שמו של מתמטיקאי פרסי [מוחמד אבן מוסא אל-חואריזומי], שעסק באלגברה, וזכה בהכרה בינלאומית לפני כ-1,200 שנה?
לא שאני מבינה איך מוחמד אבן מוסא אל-חואריזומי מצלצל באפרכסת האוזן של מישהו כמו אלגוריתם. אבל .... ניחא /-:
מראש מסייגת שכל ניסיון לתאר את האלגוריתם בפשטות, נועד לכישלון חרוץ. ובכל זאת ...
מה זה אלגוריתם?
האלגוריתם הוא בעצם מתווה מוגדר. מסלול לביצוע סט של פעולות, כדי להגיע לתוצאה רצויה.
בהרצאות שאני מקיימת לאנשי עסקים, הם תמיד מופתעים לקבל ממני מתכון להכנת עוגת תפוזים.
זה אלגוריתם. אני מסבירה.
מתכון של עוגה??? הם מתפלצים בכל פעם מחדש.
כן. אני עונה.
והנה ההסבר:
האלגוריתם שולט בסדר [הכרונולוגי] של הפעולות אותן אנחנו חייבים לבצע כדי להגיע לתוצאה מסויימת.
למשל:
הרתחת מים לפני הכנת קפה.
קיצוץ הירקות טרם הכנת הסלט.
הפרדת החלבונים מהחלמונים.
הקצפת החלבונים בקערה נפרדת.
כל קונדיטור מתחיל יאשר כי אם לא נפריד את החלבונים לקערה יבשה, ואם חלילה תנשור לנו טיפה קטנטנה של חלמון לתערובת החלבונים - לעולם לא נצליח להקציף אותם.
לכן יש חשיבות רבה מאד לסדר בו מבוצעות הפעולות, אחרת נקבל שגיאה, ולא נגיע לתוצאה לשמה התכנסנו.
זה בדיוק כמו שכאשר אנחנו רוצים להכין פלאפל. הפעולה הראשונה שאנחנו נדרשים לבצע היא השריית הגרגרים במים למשך הלילה, כדי לרכך אותם.
הפעולה השניה שלנו תהיה - לטחון אותם.
אי אפשר להפוך את סדר הפעולות האלה, כי אז לא נוכל לטחון את גרגרי החומוס לתערובת אוורירית, ואם נטחן גרגרי חומוס יבשים נקבל אבקה [או קמח חומוס]. ובשפתם של האלגוריתם - שגיאה.
אבל זה לא קשור רק לקולינריה ...
גם כשאנחנו רוחצים ידיים, סדר הפעולות הוא קבוע - נצטרך ראשית לפתוח את ברז המים, להרטיב את הידיים, לסבן לשטוף שוב, ורק בסוף לנגב וליבש. [אי אפשר להפוך את סדר הפעולות האלה].
האם נוכל לדמיין מצב בו מכונת הכביסה שלנו, [שאגב גם היא, כמו רובם המוחלט של מכשירים ואביזרים שונים, נשלטת ע"י האלגוריתם]. תתחיל בסחיטה, ותסיים בהוספת מים?
האלגוריתמים מסוגלים לבצע משימות מורכבות, סיזיפיות ומסובכות. למשל בדיקות הקורונה בעולם נעשות במעבדות מחקר תוך שימוש באלגוריתמים.
ולא רק.
גם מענקי הקורונה שקיבלנו ולא קיבלנו ממשרדי הממשלה, השתמשו באלגורתמים, כדי לבדוק מי זכאי ומי פחות.
לא אומרת שהאלגוריתמים אשמים באי מתן המענק, אם תמשיכו לקרוא בסבלנות, גם תבינו למה הם לא האשמים בכך. אני מיד מגלה ... (:
הכספומט גם הוא מבצע את הפעולה שנבקש, רק אחרי שזיהה אותנו. אנחנו נידרש להכניס כרטיס מגנטי. לרשום את הסיסמא. לאשר נתונים מסויימים. ולבקש הפקדה או משיכת כספים, או כל פעולה אחרת.
גם הקוביה ההונגרית 'פועלת' בדיוק כך - מי שמכיר ושומר על סדר הפעולות הנכון, יצליח לפתור אותה.
ואפילו במתמטיקה [לא שאני מבינה בזה, רק זוכרת... ותתקנו אותי אם אני טועה] פעולת הכפל, כידוע, קודמת לפעולת החיבור או החיסור, אחרת נקבל תוצאה שגויה.
האלגוריתמים משמשים אותנו על בסיס יומיומי – הם נמצאים בכל מקום, ובכל פינה.
למשל בטלפונים החכמים שלנו, במחשבים, באתרי אינטרנט, במערכת החשמל, ברמזורי ופנסי הרחוב, במערכות המים, הבנקים, המשרדים הציבוריים והממשלתיים.... ואיפה לא....
יש אלגוריתמים משוכללים יותר. ויש פחות. מורכבים יותר ומורכבים פחות. תבוניים יותר או פחות. סוגים שונים של אלגוריתמים.
ואם להודות על האמת אופן הפעולה שלהם, או ניסיון אמיתי לדעת איך בדיוק הם עובדים, הוא בלתי אפשרי.
לעיתים רבות ההבנה של מה האלגוריתם יודע לעשות, ואיך הוא בדיוק פועל, נסתרת ואינה גלויה. היא מבוססת על ניסוי ותהיה [ו...גם טעיה] וכמובן על ההצהרות של מפתחי האלגוריתם ןהמערכות הטכנולוגיות, שעושות בהן שימוש.
הפעילות של האלגוריתמים מאד מורכבת ולא ניתנת לפיענוח. ברב המקרים, הם פועלים כמו "סוכנים סמויים".
סדר הפעולות הוא הקרדינלי למתן התוצאה הרצויה.
בעולמות הדיגיטל, האלגוריתם אחראי על סדר ההוראות, שמועברות באמצעות קוד למכשיר, למחשב או לכל אמצעי דיגיטלי אחר – לבצע פעולה כלשהי. אבל לא רק!
כמו שיש מתכונים שונים לעוגה, או קודים שונים להתנהגות, כך גם יש משימות ופעולות שונות, שמבצעים סוגים שונים של אלגוריתמים.
למשל – כאשר אנחנו כותבים הודעה, מתאם השפה "מתקן" אותנו, או מציע לנו להשתמש במילים חליפיות מתוך "מאגר" המילים שאנחנו משתמשים בו בתדירות גבוהה. [זה אלגוריתם תבוני, שפותח במיוחד כדי "לרגל" ו"ללמוד" את העדפות שלנו. הוא "אוסף" עלינו מידע ומשתמש בו, כדי לגרום לנו לנחת רוח. ולהקל עלינו. מי ישמע!
גם כאשר אנחנו מבצעים חיפוש ברשת, נקבל תוצאה אחת כאשר נבצע את החיפוש במקום מסויים, ותוצאה אחרת, כאשר נבצע את אותו חיפוש ממקום אחר.
אם נחפש ברשת, למשל, "חנות לבגדי נשים ונערות" כשאנחנו נמצאים בעיר תל-אביב – נקבל תוצאות X. וכאשר בו בזמן אנחנו [או מישהו אחר] נבצע חיפוש זהה מאזור ירושלים – התוצאות שיתקבלו יהיו Y. [במאמר הקודם - יש הסבר מקיף על הנושא הזה].
אין ספק שהאלגוריתמים מקלים עלינו בתחומים רבים, הם חוסכים לנו זמן יקר ועבודה מתישה, אבל ... אליה וקוץ בה.
האלגוריתם של מנועי החיפוש "יודע" לאתר את המיקום הגיאוגרפי שלנו, ומבקש להציג לנו את התוצאה הקרובה אלינו, מתוך הנחה שאותה אנחנו מעדיפים.
כך גם ברשת החברתית, כאשר אנחנו גולשים בפייסבוק, האלגוריתם יציג לנו דברים שמעניינים אותנו. ובו בזמן יציג לחברים שלנו דברים אחרים.
האלגוריתם "למד" להתחקות אחר ההתנהגות שלנו ברשת. הוא "יודע" מה אנחנו מעדיפים. הוא "מכיר" את המאוויים הכמוסים שלנו. ולכן מתזמן לנו אירועים, חברים, תמונות, סרטונים, פוסטים ומניפסטים, שמרתקים אותנו לפלטפורמה.
האלגוריתמים של מנועי החיפוש תוכנתו כך שהם "בוחנים" ו"בודקים" את התנהלות הגולשים ברשת, ומציגים לכל גולש את התוצאה הרלוונטית עבור כל אחד ואחד מאיתנו.
אני בטוחה שכמוני גם אתם נתקלתם לא פעם במודעות המציעות לכם דברים שבדיוק חיפשתם או עליהם דיברתם לאחרונה.
"אוזניהם" של האלגוריתמים כרויות לשמוע ולהקשיב למשאלות לבנו ולמלא אותם.
עניין זה הוא בעייתי, כיוון שהמסקנה המתבקשת היא שהאלגוריתמים שולטים וחולשים באופן מלא על כל מה שנראה, וגם ... על מה שלא נראה ברשת ...
מטריד בהחלט !
במידה מסויימת האלגוריתמים "מסננים ו"מפלים" אותנו ואת המידע שאנחנו מקבלים. מזכיר משטרים אפלים, בהם הצנזור הראשי מחליט מה הציבור ידע, ומה לא.
משרדי כח אדם וחברות כח אדם בישראל, ואני מניחה שגם בעולם כולו, כבר שנים משתמשות בתוכנות לגיוס ואיתור כח אדם. תוכנות אלה חוסכות זמן יקר, עמל רב ובעיקר - העסקת עובדים רבים, שיקראו את אלפי המיילים המתקבלים ויסננו את המועמדים הטובים ביותר לתפקיד.
איך הוא עושה את זה?
האלגוריתם פולה מתוך אלפי הפונים במייל את המועמדים המתאימים ביותר למשרה. הוא תוכנת לסנן מילים וביטויים, שרשמו הפונים בקורות החיים.
אבל ... מאידך – הוא "חוסם" או "מפלה" מועמדים רבים על סמך נתונים כמו: גיל, מגדר, מקום מגורים ועוד
הניסיון להפוך את האלגוריתמים לתבונתיים, ולאפשר להם "שיקול דעת" ו"קבלת החלטות" מטרידים, כאמור, ומעוררים לא מעט מחלוקות.
הבינה המלאכותית Artificial Intelligence [ובקיצור AI] "מקנה" לאלגוריתם יכולות "חשיבה" ו"קבלת החלטות" ללא מגע [או התערבות] יד אדם.
איך הם עושים את זה?
הם תוכנתו לעשות את זה. הם מקבלים פרוטוקול עבודה, כלומר: קוד שאומר להם אילו פעולות עליהם לבצע. וזו הסיבה שהאלגוריתמים בהחלט לא אשמים.
האלגוריתם התבוני [זה בעל האיטליגנציה המלאכותית] משתמש בבסיס נתונים והונחה "ללמוד" כביכול ו"להסיק מסקנות" לגבי "החלטותיו".
הוא בעצם משתמש, אם נרצה, בסטטיסטיקות ומסיק מסקנות כאלה ואחרות, אותן הוא גוזר, או "מבין" מתוך סיטואציות דומות והסתברויות שונות שנקרו בדרכו, ומחליט מה עליו לעשות. הוא מנסה "להבין" את החוקיות והמחזוריות, ולפעול לאורם.
למשל – כאשר מייל שאנחנו שולחים עובר לדואר הספאם של הנמען. זה קורה כיוון שהאלגוריתם "זיהה על דעת עצמו" שהמייל שלנו אינו נחוץ לנמען. או תייג אותנו כמייל שיווקי חסר ערך.
איך הוא הגיע למסקנה הזו?
הוא מתייחס ל"עבר" שלנו וליחס שקיבל המייל שלנו מנמענים אחרים. אם האלגוריתם מזהה שהמיילים שאנחנו שולחים לאנשים, מסומנים על-ידם כספאם, הוא "מסיק" שזה המקום הראוי למיילים שאנחנו שולחים.
כך גם בתיבה הפרטית בפייסבוק [הצ'אט בוקס] – גם שם האלגוריתם "יודע" לזהות איזה יחס קיבלו ההודעות שלנו מרב המשתמשים, ועל פי היחס הזה להחליט אם ההודעה תמסר לנמען או תשלח למצולות הספאם.
בהצלחה רבה!
ואני כאן לכל עניין או צורך שלך בסיוע