top of page
חיפוש

איך מקימים אתר רב לשוני, והאם הוא מקודם ברשת?


הכיתוב של המילה "שלום" בשלל שפות

איך כדאי לפתח אתר רב לשוני? האם אתר רב לשוני מקודם אורגנית ברשת?


אין ספק שהעולם הדיגיטלי ביטל את הגבולות וחשף את כולנו לעולם כולו. לפתע עסקים קטנים בפינות עולם נידחות ושכוחות אל התקרבו אלה לאלה ופיתחו יחסי מסחר.


לא אחת אני נתקלת בבעלי עסקים, שמבקשים להרחיב את העסק, להפוך אותו לעסק בינלאומי, להגיע לקצוות תבל ולמכור את שירותיהם ומוצריהם לאזרחי העולם כולו.

מגדל בבל?
מגדל בבל

מראש אומרת – בעיני אין כל רע בשאיפות שלנו להתרחב לשווקים בחו"ל.

נהפוך הוא!


אבל מציעה לשקול את הנושא בזהירות. לא מעט אתרים רב לשוניים שאני רואה, מזכירים לי את הסיפור המקראי על "מגדל בבל" [ערימות של בלבול, לצד מארג לשוני לא מובן].

איפיון ראשוני

לטעמי, לפני שאנחנו מחליטים להקים אתר בשפה זרה נוספת, ראוי לחשוב -

  • האם ההתרחבות הזו עולה בקנה אחד עם השפה המיתוגית שלנו ועם האסטרטגיה השיווקית שלנו?

  • עד כמה אנחנו בקיאים ומכירים את הקהלים בארצות השונות?

  • מה אנחנו באמת יודעים על הרגלי הקניה שלהם? על האופן בו הם עורכים חיפוש ברשת? [על הרגלי הגלישה, אם תרצו].

  • מה אנחנו יודעים על החוקים והתקנות במדינות השונות אליהן אנו מכוונים? האם אנחנו עומדים בתנאי החוק?

  • ושאלת השאלות כמובן - האם המוצרים או השירותים שלנו מתאימים לשוק המקומי? מי הם המתחרים שלנו שם בגולה הרחוקה? מה היתרונות [וגם החסרונות] שלנו מולם?

חובה לזכור כי התוספים הרב לשוניים, מדליקים ומקסימים ככל שהם, אינם הופכים את האתר שלנו לעסק בינלאומי, הם בסך הכל משכפלים את האתר ומתרגמים אותו.

תרגום כרום

אני תוהה, מה הרעיון ולמה צריך בכלל להקים ולתחזק אתר רב שפתי, בעיקר כשהטכנולוגיה המתקדמת פתרה לנו את הנושא באמצעות הדפדפן.

דפדפן הכרום גם הוא, בדיוק כמו תאומיו התוספים הרב לשוניים, יתרגם עבורנו בשניות כל עמוד אינטרנט, באותו תרגום מכונה לקוי. ההבדל הוא שכאן אנחנו ממילא מצפים לקבל רק את התרגום של הטקסט, ואין לנו שום ציפיות לגבי העיצוב.

פיתוח אתר רב לשוני, הוא עניין מורכב, והוא לא מסתכם רק בבקיאות בשפה ובתרגומה.

הוא מחייב חשיבה והכרה של התרבויות השונות, ניתוח של פרופיל הגולשים, הבנה של התפיסה העקרונית של חוויית המשתמשים והרגלי הרכישה במדינות השונות. ביטויים וניבים בהם משתמשים ולא משתמשים [!]. הגדרת המטבע, הגדרת התאריכים, הגדרת השמות, הטמעת קוד ובדיקה [שהוא לא משתבש בשפה האחרת], הכרת החוקים והתקנות של המדינה בה אנחנו סוחרים.


במדינות אירופה, תקנות ה-GDPR [שנקבעו במאי 2018], מחייבות לא רק הצגת פיצ'ר שמתריע בפני הגולשים כי אנחנו משתמשים ב"עוגיות" ואוספים מידע, אלא אף מאפשר לגולשים לתבוע על הפרת פרטיות.

בארץ מחייב המחוקק להציג עמוד הצהרת נגישות.

בכל אחת ממדינות העולם יש תקנות, הוראות וחוקים.

מה הכיוון?

נתחיל מזה שעברית, ערבית ואידיש [ככל שאני יודעת] הן השפות היחידות בעולם, הנכתבות מימין לשמאל, סינית נכתבת מלמעלה למטה, וכל היתר נכתבות משמאל לימין.

למה הכוונה?

כיווני כתיבת השפה משפיעים על פריסת העיצוב באתר, על ההיררכיה, על השפה המיתוגית, על זויות הראייה וההסתכלות של הגולשים ועוד.

גולשים דוברי עברית וערבית סוקרים את האתר מימין לשמאל, הסינים מלמעלה למטה, וכל היתר יסתכלו על האתר משמאל לימין.

במילים אחרות – בעיצוב אתר בעברית וערבית RTL, [Right To Left = מימין לשמאל] נפרוס את הטקסט בצידו הימני של המסך ואת התמונה משמאל, בלשונות זרות נעצב בדיוק הפוך LTR [Left To Right = משמאל לימין].

הפונטים

לא כל הפונטים בהם אנו עושים שימוש נגישים בשפות שונות, ובוודאי שלא תמיד גם לבעלי מוגבלויות. מעטים הגופנים שצולחים מעבר בין האותיות הלטיניות, לעברית, לערבית, לרוסית וכו'. עפי"ר נאלץ להתפשר על סוג הפונט, או להשתמש במספר פונטים שונים. [אלה פוגעים ללא ספק במיתוג שלנו].

האם התוכן באתר מתאים למשתמשים השונים?

יש לא מעט מדינות בהן תמונות מסויימות, צבעים אחדים, או טקסט כלשהו, שנציג באתר, גובל בחוצפה וגסות רוח.

יש שפות [כמו צרפתית, למשל] בהן לא משתמשים בסלנג או בעגה סחבקית, אלא בלשון רשמית [פניה בגוף שלישי]. ואילו בעברית [כמו גם באנגלית] פניה רישמית בגוף שלישי [ואפילו בתואר אדון / גברת] מגחיכה את חוויית המשתמש והופכת אותו ללעג ולקלס. הסינים מעניקים משמעות רבה לצבעים, ושימוש בצבע הצהוב [למשל] עלול לגרום למהומת אלוהים.

מטבעות לשון וגיבובי קשקוש

התרגום האוטומטי, המאפיין את כל / רוב התוספים הרב לשוניים, מסתמך על תרגום גוגל. ובגוגל, כמו בגוגל, לפעמים הבדיחה היא עלינו. [ראו איך הביטוי / ההלצה "פעם שלישית גלידה" שהשתבש מהמשפט האמריקני: "Third time I'll scream"].


אני מצרפת מקבץ לא מחייב של ביטויי לשון וניבים, שמצאתי בשיטוט קצר ברשת:

למשל: "החנות המטריפה שלי" תורגם מילולית בגוגל ל- "My crazy shop".

המשפט "סלט צנוניות וחמוציות" תורגם ל- "Radi radiant and cranberry salad"

המשפט העברי "לא נודע כי בא אל קרבו". מתורגם בגוגלית [ככתבו וכלשונו] - "It was not known that he had come to his battle"

המשפט האמריקאי - "Breake a leg" מתורגם בגוגלית ל-"לשבור את הרגל".

ביטויי חיפוש

איך מחפשים הפינים מעצב שיער?, מה עושה הדני כשהוא רוצה לרכוש כלב דני? איך הצרפתים מחפשים ברשת גבינה טובה? איך האיטלקים מחפשים פיצרייה?

כדאי לחשוב - האם אנחנו בקיאים בהרגלי הרכישה והגלישה של הלקוחות שלנו מעבר לים? האם אנחנו שולטים בשפה המדוברת [שפת הרחוב העממית]?

מטבע עובר לסוחר?

אמ.... לא תמיד.

יש חשיבות [באתרי מסחר] למטבע המכירות באתר. קיימים הרבה מאד מטבעות בעולם - בארה"ב משתמשים בדולר אמריקאי, בקנדה בדולר קנדי, באירופה ביורו, באנגליה בלי"שט, ובישראל בשקל חדש.


האם האתר תומך בתשלום במטבעות שונים?

על-פי-רב - לא. הוא מציג מטבעות שונים, אבל לא סוחר בהם.

אבל ... חשוב לא פחות להבין איך מבוצעים התשלום והסליקה באתר ע"י הלקוחות במדינות השונות.

האם במדינה מסויימת סולקים ב-Pay pal, או באמצעות ספק אחר?, האם שם משלמים באמצעות העברה בנקאית, אפליקציית תשלום, ומה הם התנאים המחייבים בביצוע הרכישות? [האם נדרש לצרף מסמכים שונים, פיצול לתשלומים וכו'].

תמיכה ושירות

באיזו שפה אנחנו מעניקים ללקוחות שירות ותמיכה? האם התמיכה היא טלפונית? [אנחנו דוברי השפה], או רק באמצעות המייל והצ'אט בוט? מי נושא בעלויות השיחה הבינלאומית – אנחנו או הלקוח?. האם אנחנו זמינים בכלל לתת מענה ללקוחות שהיום שלהם מתחיל, כשאצלנו הוא נגמר? [למשל - אוסטרליה, ארה"ב, קנדה ועוד].

איזה יום היום אצלך?

גם הגדרת התאריכים לא תמיד פשוטה – בארה"ב נכתב החודש לפני היום [כלומר הרביעי לדצמבר יכתב: 12.4.2021], ואילו ברב מדינות העולם [כמו בישראל] מקדימים את היום לחודש [כלומר: 4.12.2021]. אז מתי בעצם נחתם ההסכם בינינו?. מתי יקבל הלקוח את המוצר? ומה מסגרת הזמן המחייבת את הלקוח ואותנו?

איך קוראים לך?

יש לא מעט מדינות בהן אנשים נושאים יותר משני שמות – שם פרטי, שם אמצעי ושם משפחה [ולפעמים עוד ועוד תאורים ושמות]. האם השדות בטופס ובפניה באתר לוקחים זאת בחשבון ומסוגלים להכיל את זה?

הברכה "ברוכים הבאים" בשפות השונות
האורך כן קובע

השימוש בביטויים גם הוא בעייתי לא פעם.

מונחים בשפה הצרפתית הם ארוכים יותר עפי"ר מאלו הנכתבים באנגלית. העברית "קצרה" יותר מהערבית. הסינים משתמשים בכתב ציורים שהוא ארוך אף יותר מהאותיות הקריליות, בהן משתמשים ברוסיה ובארצות הסטאן, ולכל אלה, כמובן, יש השפעה על העיצוב.


לדוגמא - הביטוי "ברוכים הבאים" למשל, כפי שרואים בתמונה המצורפת בבליל של שפות שונות ומשונות. כמו גם המילה "שלום" כפי שהיא מוצגת בתמונת הנושא.

אז מה עדיף - לאחד או להפריד?

אני בעד ההפרדה - מעדיפה את האופציה המסורתית, בה מקימים אתר תאום לאתר הראשי, בשפה בה אנחנו בוחרים, ומחברים בין האתרים באמצעות Sub-Domain, כלומר: דומיין משני, מותאם לשפה.

כאשר כתובת הדומיין הראשי היא: www.website.com, כתובת הדומיין המשני [בהתאם לשפה] יהיה למשל: www.eng.website.com [באנגלית], ואילו בעברית – www.heb.website.com וכן הלאה.

על הפנים

ה-Multilingual של Wix, הוא פיצ'ר מדליק וחביב, אבל ... הוא לחלוטין לא חף מהחטאים שהזכרתי למעלה.

כלומר: הוא משכפל [בשניות] את האתר, וגם מתרגם אותו [יותר נכון – נעזר בתרגום גוגל] – ו... האמת, שככה בדיוק זה נראה. כלומר, בעברית צחה: על הפנים [או בתרגום גוגל – On the face] ...


כי ברור לנו שגוגל, עם כל הכבוד, לא בדיוק מכיר, בקיא ושולט בעגה המקומית, ואין לו מושג ירוק למה זה נראה "על הפנים", כמו שאומרים במחוזותינו...

בעיות היפוך

אחרי ששכפלנו ו"תרגמנו" את האתר, נגלה שחלק מהאלמנטים [כמו – התפריט, למשל] – מעוצבים הפוך.

גם התמונות והאיורים שלנו יוצגו בפריסה הפוכה.

הפתרון לכך, אליבא דה-ויקס, הוא להשתמש ב-Multi-State Boxes. [מעין "מיכלים" או "תיבות", אליהן נגרור את האלמנטים ההפוכים, ונגדיר מי מהם יוצג, באיזה כיוון, באיזו מן השפות].


החנות והבלוג גם הם ישוכפלו ויתורגמו באופן אוטומטי, וגם כאן זה יהיה ... "על הפנים".

ו... אם לא די בכך – נוכל אמנם להציג שני מטבעות שונים באתר, אבל ... למכור רק בסוג מטבע אחד.

אבל, בעיני, החיסרון הבולט של ה-Multilingual, ודומיו הוא בכך שאינם תומכים בקידום האורגני [SEO].

ו... במילים אחרות, כמו שטבע רבי עקיבא – "תפסת מרובה, לא תפסת..."

גם גוגל, בהתייחסות לאתרים רב לשוניים, ממליץ להעניק לכל שפה דומיין ייחודי שלה, [אגב - לא רק כשהכיוונים שונים], ולחבר אתרים רב-לשוניים באמצעות דומיין משני [Sub-domain], כדי לשפר ולשמר את חוויית הגלישה, ואת "יכולת ההבנה" של האלגוריתם שלו שיקלטו שכל דומיין מוגדר ספציפית ללשון מסויימת, במיקום מסויים בעולם.


ככל שהדברים ברורים יותר לגוגל ולזחלניו, התועלת שתצמח לנו תהיה רבה יותר. ואין ספק שנקודם ברשת.


אתר רב שפתי מכביד מאד על מהירות הטעינה, מהטעם הפשוט שהוא בנוי רבדים רבדים. ההכבדה הזו, איך לא, משפיעה על חוויית הגולשים, ופוגעת בקידום האתר.

האם חיבור בדומיין משני בין שני אתרים מסייע לאתר הראשי לקדם את האתרים המחוברים אליו?

אם נודה על האמת, גוגל לא מתייחס כלל לנושא הזה.

אבל ... להבנתי, חיבור בסאב דומיין "מאפשר" לאתר הראשי "להשפיע" על קידום האתר המשני [לטוב ולרע].


כלומר: אם האתר הראשי מקודם בגוגל, הוא בוודאי "גורר" איתו את האתרים המחוברים אליו.


ואם יש לך צורך בביצוע SEO לאתר שלך, אשמח. בלחיצה על הכפתור תגיעו לשירותי האופטימיזציה שאני מעניקה לאתרים.


תמונת השער למאמר מאתר Unsplash

בהצלחה רבה בכל אשר תבחרו (:

458 צפיות0 תגובות

פוסטים קשורים

הצג הכול

Comments

Rated 0 out of 5 stars.
No ratings yet

Add a rating
bottom of page