הנגשת אתרי אינטרנט - מה עושים? איך עושים וגם למה?

הסבר מהיר וקצר זה על הנגשת אתרי אינטרנט נכתב בעקבות הכתבה על הנגישות באתרי אינטרנט, ששודרה שלשום [יום ראשון 14.8.22] במהדורת חדשות הערב של ערוץ 11, והבהלה הרבה שאחזה בקרב רבים מבעלי האתרים.

הכתבה מציגה בעל אתר שתלויה נגדו תביעה יצוגית בסך 2 מיליון ש"ח. ועו"ד שעושה הרבה מאד כסף, כעדותו, מתביעה של בעלי אתרים. ולצידם מומחית הנגשה, שפוסחת על שני הסעיפים - פעם כמי שמנגישה אתרי אינטרנט ופעם כעדה בבית המשפט כנציגת התביעה.

לדאבון הלב שמם ופניהם של עו"ד והמומחית לא נחשפו בכתבה. אבל דבריהם הסעירו ועוררו מבוכה ומבולקה רבה בקרב בעלי אתרים, עד כדי אימה ופחד משתק.

אז בואו נעשה סדר בדברים - הנגשת אתרי אינטרנט - מה עושים? איך עושים וגם למה?

אם לא ראית את הכתבה – ניתן לצפות בה כאן

2. בקצרה על חוק הנגישות:

חוק הנגישות מחייב אותנו להנגיש את אתר האינטרנט שלנו לבעלי מוגבלויות. ולהצהיר על כך.

על פי החוק, אתר אינטרנט נגיש הוא אתר העומד בדרישות סימן ג' לפרק ה' בתקנות נגישות השירות, ותקן ישראלי 5568, המבוסס על מסמך הנחיות WCAG 2.0 לרמה AA.

באתר משרד המשפטים ניתן לקרוא את הוראת החוק.

כלומר:

עלינו להנגיש את כל רכיבי האתר, כדי שהעזרים הטכנולוגיים, בהם עושים שימוש בעלי המוגבלויות "ידעו" ו"יוכלו לקרוא" ו"להסביר" לבעלי המוגבלויות מה מציג ומה מכיל כל רכיב ואלמנט ספציפי באתר.

הצהרת נגישות:

החוק מחייב אותנו, כבעלי האתר, להוסיף לאתר עמוד בו נרשום כי האתר הונגש, ולאפשר למי שמתקשה מסיבה כלשהי להשתמש בו, או לחילופין – מצא ליקוי או שגיאה, ליצור איתנו קשר, כדי שנתקן את הטעון תיקון.

את הנוסח להצהרת הנגישות, אפשר למצוא ולקחת באתר משרד המשפטים - נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

בנוסף עלינו לרשום בעמוד הנגישות מתי בוצעה בדיקת ההנגשה התקופתית באתר.

החוק, למיטב ידיעתי, אינו קובע ואינו קוצב את אורכה של תקופת הבדיקה.

אני מציעה לכל בעלי האתרים לבדוק את ההנגשה מיד לאחר שביצעו שינוי באתר או פרסמו תוכן חדש.

יחד עם זאת אני מאמינה שבדיקה שיגרתית אחת לחצי שנה – שנה, היא סבירה. אך אני מבקשת להבהיר כי אין לי כל ידע משפטי ואני בהחלט ממליצה להתייעץ עם עו"ד שבקיא בנושא זה.

הסייען של וויקס

במערכת וויקס קיים פיצ'ר, שמסייע לבדוק את הרכיבים. יחד עם זה כדאי להכליל ולומר כי כל התוספים והמערכות הקיימות בנושא אינן שלמות ובוודאי שאינן מושלמות, ולכן וויקס מבהירה לבעלי האתרים שלה כי היא אינה אחראית לנגישות האתר.

כדאי לזכור ולהתייחס לפיצ'ר של וויקס כאל סייען. לא יותר מזה.

בנוסף ראוי לזכור כי כל שינוי שאנחנו מבצעים באתר בעצמנו, יכול בהחלט לגרום לשיבוש או להפוך את השינוי שביצענו לבלתי נגיש.

וכי אנחנו [בעלי האתרים] אחראים להיות האתר נגיש.

3. האם אנחנו חייבים להנגיש את האתר שלנו?

ככלל, גם מבלי להכנס לנושא החוקי או הבלתי חוקי של הנגשת אתר, אני כן מציעה לכל בעל עסק להנגיש את האתר שלו, גם מהבחינות הערכיות חברתיות, וגם מסיבות כדאיות כלכלית – שיווקית.

חשוב לזכור שכ-19% מהאוכלוסיה בישראל הינם בעלי מוגבלות קבועה או זמנית. זה פלח עצום של לקוחות, שחבל לנו לוותר עליהם.

ובכל זאת, החוק מאפשר לבעלי עסקים קטנים פטור מהנגשה. באתר של איגוד האינטרנט הישראלי יש אפשרות לבדוק אם יש לך צורך להנגיש את האתר .

את בקשת הפטור אפשר להגיש, ללא כל עלות, באתר משרד המשפטים.

4. תוסף נגישות / סרגל נגישות / כפתור נגישות

למעשה מדובר בתפריט, המאפשר הגדלה והקטנה של פונטים, כיבוי אנימציות, ביצוע ניגודיות וכיוצ"ב דברים, שאינם נחוצים כלל לבעלי המוגבלויות [שכאמור נעזרים בעזרים טכנולוגיים בעצמם].

תוספים אלה נמכרים בשוק ע"י חברות שונות ולעיתים ניתנים חינם [אם יש לך עניין לקבל את התוסף החינמי, אפשר לפנות אלי, ואשלח לך אותו].

באתר משרד המשפטים נכתב בעניין סרגל הנגישות, כך: [ההדגשים במקור]:

"בעלי אתרי אינטרנט רבים נוהגים להוסיף "סרגל נגישות", מוצר מדף המאפשר התאמות נגישות מסוימות. יש להדגיש כי שילובם של סרגלים אלו אינו פוטר מחובת העמידה בכל דרישות התקנות והתקן האמורים לעיל ביחס לאתר אינטרנט, או מביצוע כל התאמות הנגישות הנדרשות.

עוד יודגש, כי אין כל חובה להשתמש ב"סרגל נגישות" על מנת להגיע לרמת הנגשה הנדרשת בחוק ובתקנות."