טפסים באתר - ולמה לדעתי "באידיש זה נשמע יותר טוב" ....

טפסים באתר הם אמצעי מצויין נוסף ליצירת אינטראקציה ולהכרת הגולשים. הם רכיב המניע את הגולשים

לפעולה והמייצר לנו לידים חמים.

אז ... מה ההבדל בין טפסים באתר לכפתורי הנעה לפעולה?

בדומה לכפתורים, הטפסים מבצעים מניפולציה על הגולשים ומניעים אותם לפעולה מדוייקת, המשרתת את המטרה שלנו.

הטופס מכיל שדות מפורטים יותר, ומאפשר לנו ליידע את הגולשים באינפורמציה רחבה יותר.

הכפתור הוא קצר ותכליתי – הוא מורה על הפעולה שעל הגולש לבצע.

יחד עם זאת, הכפתור גם הוא יכול לעיתים לספק מידע קצרצר וניתן לרשום עליו "אני מעוניין להתקבל למשרה" או " אני מסכימה שתשלחו לי את פרטי המבצע" וכו'...

אבל .. לכפתורים ייחדתי מאמר נפרד, והפעם למרבה השמחה התאספנו כאן לדון בנושא טפסים...

כבר המון זמן שאנחנו לא משתמשים באתרים רק בטופס יצירת קשר. יש לא מעט טפסים שונים, שתכליתם להניב לנו המרות, כלומר: לבצע מניפולציה על הגולשים באתר שלנו ולגרום להם לבצע פעולה. בעיקר את הפעולה שאנחנו מעוניינים שיבצעו.

ניטור הטפסים מאפשר לנו לקבל מידע מעניין וחשוב מאד על הצרכים והמאוויים של הגולשים. בשלב תכנון הטופס כדאי מאד להשקיע בחוויית משתמש [User Experience - UX] שתתאים גם לגולשים וגם לערכי המותג והאתר, ובמיקרו קופי [לשיפור ההמרות].

שלל סוגי הטפסים זהה כמעט לשלל סוגי המניפולציות שאנו יכולים לעלות בדעתנו.

הטופס הנפוץ והשימושי ביותר הוא ללא ספק טופס יצירת הקשר. אין בנמצא אתר שבו הטופס הזה לא מופיע.

לא פחות חשוב ממנו הוא טופס ההרשמה לניוזלטר / הצטרפות לרשימת הדיוור באתר. יש גם טפסים לעריכת סקרים וכאלה המבקשים מהגולשים את חוות דעתם על נושא, מוצר או שירות מסויים, לצידם גם - טופסי רכישה, שאלונים, הצטרפות למועדון, מועמדות למשרה, ועוד מינים וסוגים רבים של טפסים, שהמשותף לכולם הוא הניסיון לייצר "מגע" עם הגולש, ולהניע אותו לפעולה.

המטרה היא אחת - לייצר "קשר" עם הגולשים, לשמוע מה דעתם, איך הם מרגישים ביחס למוצרים ולשירותים שלנו? האם הם מתאימים להם? וגם לבדוק .... אולי הגולשים שלנו מבקשים וצריכים משהו אחר?.

איך נדע באיזה טופס לבחור?

כדי לדעת באיזה טופס כדאי לנו לבחור, עלינו לתכנן. ממש לא כדאי להעתיק ולהדביק טופס. כדאי לשבת עם עצמנו ולאפיין מה המטרה שלנו? מה אנחנו רוצים שהגולש יעשה?

בהערת ביניים אציין כי אין הגבלה וניתן להשתמש בטפסים שונים, שמטרותיהם שונות, באזורים שונים באתר. אבל ... כדאי לעשות את זה בזהירות ובתבונה.

לתכנון הטופס יש חשיבות קרדינלית. צריך לזכור שהטופס הוא האלמנט המשפיע על יחסי ההמרה, וראוי על כן לתכנן מראש מה אנחנו בעצם רוצים להשיג. מה היעדים שלנו? האם נרצה לצרף את הגולשים לרשימת הדיוור שלנו? או אולי לגרום להם לבצע רכישה? להציג מועמדות למשרה? להתקשר אלינו טלפונית? להגיע לחנות הפיזית שלנו? להשתתף בסקר כלשהו?

כאשר אנחנו יודעים מה היעד שלנו, הדרך לפיתוח והקמת הטופס תהיה קלה יותר.

כדאי להציע לגולשים איזשהו ערך בתמורה. נוכל להציע להם, למשל, הנחה ברכישה חוזרת, או ברכישה טלפונית. נוכל להעניק להם יעוץ חינם / טיפול חינם או מתנה כלשהי אם יגיעו לבית העסק שלנו, או יצרפו חברים.

ונוכל לחשוב על אין סוף רעיונות יצירתיים, שיובילו את הגולשים לבצע את הפעולה לה אנו נכספים.

שורה תחתונה - כדי שהטופס ייצר עבורנו לידים [לקוחות מתעניינים], אנחנו חייבים לתכנן אותו מראש.

איך מתכננים?

מנטרים את הקהל הספציפי שלנו. בודקים מי המתעניינים הפוטנציאלים במוצר או בשירות שאנחנו מוכרים.

אחרי שהצלחנו לשרטט פרופיל של לקוחות היעד שלנו, כדאי שנלמד מה הם אוהבים. ומה פחות. איך הם מדברים. איפה הם פעילים. ממה הם סובלים, או נהנים.

ככל שנכיר את הלקוח שלנו, נדע ללא ספק איך להניע אותו.

לשפה של הלקוחות שלנו יש חשיבות מכרעת.

כשאנחנו מוכרים מוצרים לקהל יעד מובהק, אנחנו חייבים לדבר בשפה של הלקוח שלנו, ואני לא מתכוונת רק ללשון בה עושים שימוש [עברית, אנגלית, ערבית]. אני מתכוונת למנעד רחב יותר, המתייחס לביטויים, לתרבות, למגבלות, לסמנטיקה, למסרים הגלויים והנסתרים שלה. להוויה החברתית הטמונה במילים ובביטויים מסויימים. [כמו שהסבתא אומרת - "ביידיש זה נשמע יותר טוב"....]

למשל:

כאשר קהל היעד שלנו הוא מהזרם החרדי. נצטרך להשתמש במונחים ומושגים מהעולם הזה. ובוודאי שנצטרך לשמור על לשון נקיה.

כדאי מאד לברר לאיזה מגזר משתייכים הלקוחות שלנו. האם הם נוהגים להשתמש למשל בביטוי ב"ה, או בס"ד, או בע"ה?

כנ"ל כשאנחנו פונים לקהילה מקצועית של רופאים, עורכי-דין, נגרים, נהגים, אנשי צבא וכו' ... נשתמש בשפה מההווי המקצועי-חברתי-תרבותי המאפיין אותם.

או - אם הלקוחות שלנו הן רק נשים, נקפיד לכתוב בלשון נקבה. אין מקום לרשום על הטופס "צור קשר" או "שלח". ממש לא !! נכתוב "צרי קשר", או "שלחי".

וכאשר אנחנו פונים לשכבת גיל מאד מאד צעירה, נצטרך לעשות שימוש בביטויים הרווחים בשכבת הגיל הזו, גם אם אינם תקניים. "לׇפָּנִים", "סוף הדרך", וביטויים שגורים אחרים.

רספונסיביות

מיותר לציין שהטופס חייב להיות מותאם למכשירי המובייל השונים. אבל ... למה אני בכל זאת מציינת? כי כאן גם צריך לתכנן אלו מהטפסים יותאמו למובייל, ואלו לא יוצגו בו.

מעבר לכך שמסכי המובייל קטנים ממסכי מחשב, הם נבדלים בעוד מספר הבדלים משמעותיים מאד, [את הפירוט המלא הרחבתי במאמר קודם על הבדלי העיצוב במובייל]. כדאי שנזכור גם ששעתם של הגולשים במובייל דחוקה מאלה של הגולשים במחשב, הם מוסחי דעת, וממש לא כדאי שנטריד ונייגע אותם במילוי טפסים.

למובייל נצרף רק את הטפסים הנחוצים באמת, ואת כל יתר הטפסים פשוט לא נציג.

שלב העיצוב

העיצוב של הטופס משמעותי לא פחות.

עריכת השדות צריכה להיות הגיונית - בשדה הראשון תמיד נבקש את שם הגולש, ורק אח"כ נבקש את המייל או הטלפון.

ההיררכיה הזו חשובה. אי אפשר לבקש מהגולש את הטלפון או המייל, לפני שאנחנו יודעים את שמו. [בדיוק כמו בחיים האמיתיים, כך גם ברשת - יש חשיבות לפנות לאדם בשמו, "להכיר" אותו, לפני שמסתערים עליו עם שאלות פולשניות אחרות].

טופס ברור, נקי ומעוצב בקווים עדינים למשעי, יצליח להניב תוצאות טובות ורבות יותר, מטופס מבולבל ומפוזר.

העיצוב חייב להיות מותאם לאתר ולמיתוג העסק [צבעים, שפה, פונטים].

כדאי שהטופס לא יהיה סטנדרטי ויבלוט, אך אסור שיהיה ססגוני מדי. או מתחכם. צריך לזכור שהוא לא האלמנט החשוב או המרכזי בעמוד, יש להקפיד שהוא לא יגרום להסחת דעת, ולהרעשה.

לא פחות מכך - חשוב להקפיד שהוא נראה טוב ומתפקד כראוי גם במכשירי המובייל.

האורך כן קובע

ברב המקרים לא כדאי להקים טופס ארוך ומייגע. צריך לזכור שהגולשים לא מתכוונים "להשתקע" שעות באתר שלנו, יש להם חיים מחוץ לרשת, והרבה מאד פיתויים שמסיחים את דעתם. טופס ארוך ומורכב מדי עלול לייאש ולהרתיע ולהשיג לנו תוצאה הפוכה.

בעיקרון הטופס חייב להיות קצר, ברור וקליל ככל האפשר. [תלוי כמובן בסוג הטופס].

טופס יצירת קשר

לא צריך להכיל יותר מ- 2 – 3 שדות חובה.

כדאי לחשוב בשלב התכנון – מה באמת נחוץ לנו - אילו שדות יוגדרו כחובה ואילו שדות יוגדרו כאופציונליות.

שדות החובה יהיו תמיד שדות שנחוצים לנו. האופציונליות - יותירו בידי הגולשים את הברירה אם להתייחס אליהם, או לא.

האם אנחנו צריכים את הטלפון והמייל והשם של הגולש? אולי נוכל להסתפק רק בטלפון שלו? או רק בכתובת המייל שלו? [במאמר שייחדתי לטופס יצירת הקשר – יש פרטים נוספים שאולי יעניינו אותך].

טפסים מורכבים:

לעיתים עלינו להשתמש באתר בטפסים מורכבים, מרובי שדות ושאלות. גם כאן כדאי להקפיד ככל הניתן על צמצום, ולהקל על הגולשים.

טפסים מסוג סקר, חו"ד או שאלון וטופסי הזמנה והשכרה

רצוי לייצר תיבות סימון, המאפשרות לגולשים לסמן את העדפותיהם, ולא להלאות אותם בשדות, המחייבים אותם להשקיע בכתיבת טקסט.

יחד עם זה כדאי מאד לבדוק אם יש מקום להשאיר גם שדה פתוח להערות והארות. יש גולשים שאוהבים לכתוב, ואולי ירצו להעיר או להאיר לנו משהו.

טפסי הגשת מועמדות למשרה או הצטרפות למועדון הלקוחות והשתתפות בתחרויות.

בטופס הגשת מועמדות רצוי שנוסיף שדה המאפשר לגולש העלאת קובץ חיצוני של קורות חיים. ובטופס השתתפות בתחרות מסויימת צריך להוסיף שדה שיאפשר לגולשים להעלות קבצי תמונה או טקסט [רלוונטי לתחום התחרות]. תמיד אפשר להוסיף לטופס שדות נוספים, [כתובת פיזית, טלפון נוסף, מייל נוסף, תאריך, מקור ההגעה, סטטוס ועוד ועוד ... ככל שיש לנו עניין, וככל שזה רלוונטי לטופס].

אך גם במקרים אלה - רצוי מאד, ככל האפשר, לא לסמן אותם כשדות חובה. ולבדוק. האם שדות אלה חשובים ונחוצים לנו?.

אנחנו בתמונה

כאשר אנחנו מבקשים לקושש ולאסוף פרטים מהגולשים שלנו, חובה עלינו לעורר בהם אמון.

אמון הוא תהליך נרכש. גם באתרים. רק שברשת התהליך קצר יותר ומורכב יותר. את האמון אנחנו רוכשים כבר מעמוד הבית, בתהליך זריז.

אנחנו חייבים לרכוש את אמון הגולשים מרגע שנחתו אצלנו באתר. יש לנו, לדעת מומחים, פחות מ-5 שניות קריטיות לעורר בגולשים סקרנות ולרכוש את אמונם. זה ה- Money Time.

לכן – לאורך ולרוחב האתר כולו, וגם בטופס עצמו, חשוב מאד שנציג את הפרטים שלנו. שם, טלפון, מייל, כתובת – בדיוק מה שאנחנו מצפים שהגולש ימסור לנו.

לא מעט אתרים ועמודי נחיתה של חברות גדולות במשק מציגים טפסים לאיסוף לידים, בהם חסרים פרטים אלה והגולש מתבקש להשאיר את פרטיו תוך הבטחה שנציג מטעם החברה יצור איתו קשר.

יש לדאבוני גם לא מעט בעלי עסקים קטנים, שטועים ומבקשים לעורר רושם של חברה גדולה, ואינם מפרסמים את שמם, ופונים לגולשים בלשון רבים ...

הדברים האלה לא "עוברים מסך". על-פי-רב זה לא עובד. רב הגולשים נמנעים להשאיר פרטים ולייצר אינטראקציה.

צריך לזכור שמרבית האנשים [בדיוק כמונו] מאד לא אוהבים להשאיר את פרטיהם באתרים. הם חוששים מהטרדות במייל ובווטסאפ, והם מבכרים להמנע ממילוי טפסים.

בהזדמנות הזו כדאי מאד שנבטיח לגולשים שהפרטים שמסרו לנו מאובטחים ולא יועברו על ידינו לגורם אחר.

שימוש ב-Captcha בטופס כן או לא?

הקאפצ'ה [Captcha ראשי התיבות של Completely Automated Public Turing test to tell Computers and Humans Apart] הוא רכיב, המסייע להבחין בין אנשים בשר ודם לרובוטים וכלים אוטומטיים, באמצעות "מבחן אוטומטי" – התיבה המוכרת לכולנו - בה אנו נדרשים לסמן שאנחנו לא רובוטים.

וכך יכולים בעלי האתר להמנע מדואר זבל ופריצות.

אז להשתמש ב- Captcha או לא?

תלוי.

תלוי עד כמה האתר שלנו מאובטח, או לא. תלוי גם מי המשתמשים באתרים שלנו.

ובהחלט שצריך לזכור, שמדובר בעוד שדה, שלפעמים יכול לחרוץ את גורלו של מילוי או אי מילוי הטופס.

איפה כדאי למקם את הטופס?

טופס יצירת קשר

חייב להיות ממוקם בעמוד יצירת הקשר. ואפשר כמובן גם למקם אותו, או טופס אחר, בפוטר של האתר.

טפסי הרשמה לדיוור

עדיף למקם בעמודים הרלוונטיים [למשל: בלוג, סדנאות, תיק עבודות וכו'], או לקשר אותם לעמודים הרלוונטיים באמצעות באנר / פופ אפ.

חשוב לפזר את הטפסים במספר אזורים באתר, כדי שהגולש יראה אותם מול עיניו, [מבחינה זו – מיקום הטופס בפוטר יעיל מאד]. יחד עם זאת, צריך להזהר ולא להציף יותר מדי טפסים ולעורר בגולש שאט נפש.

בקצרה - כדאי להתייחס לטופס כמו שאנחנו מתייחסים למלצר במסעדה. נחמד כשהוא מתעניין אם נהנו מהארוחה ואם נרצה דבר מה נוסף, אבל טרחני ומציק כשהוא מתעניין בנו בתדירות גבוהה מדי.

ו...תודה שהגעת עד הלום

אסור לשכוח, בשום אופן, להגיד תודה לגולש ולאשר שהטופס נשלח, או לא.

אחרי שהגולש השקיע מאמץ וזמן ומילא את הטופס, חשוב שנבשר לו כי הטופס עושה דרכו אלינו. [חשוב אגב גם בתהליך מילוי הטופס ליידע ולעדכן אותו אם אחד השדות לא מולא כראוי].

אפשר להסתפק במשפט קצר שאומר שאנו מודים לו מאד על הזמן והטרחה, ונחזור אליו בהקדם. ואפשר להקים עמוד תודה.

שתהיה לכולנו שנה טובה ומשעממת – לפעמים, מסתבר, השעמום הוא ברכה (:

ואם יש לך צורך בעזרה לביצוע העבודה, אפשר תמיד לפנות אלי